מאז תחילת ההתיישבות היהודית החדשה ובמשך כמאה שנה, היה נושא הניקוז קשור לייבוש ביצות והכשרת שטחים חקלאיים.

כאשר קמו רשויות החוק עם קום המדינה לפני כ-50 שנה, החלו רשויות הניקוז את פעולתן באותה מתכונת. הן פעלו "בחיק" מועצות אזוריות וטיפלו בעיקר בשטחים חקלאיים. רב שטחי המדינה כלל לא טופלו על ידי רשויות הניקוז.

חורף 1991/2 הביא איתו שיטפונות והצפות בכל חלקי הארץ, אסונות בנפש, נזקים לרכוש, השבתת עסקים ותחבורה. הנזקים שנמדדו עלותם מגיעה למאות מיליוני שקלים.

בעקבות נזקי שיטפונות 1991/2 כתבה מבקרת המדינה (מרץ 1993) דו"ח שבעקבותיו החליטה הממשלה "ארגון מחדש של מערכת הניקוז בישראל" במהלך השנים  1993-96 נעשתה עבודה ארגונית ומסודרת ע"י משרד החקלאות תוך בדיקות כלכליות, ארגוניות, מקצועיות ובנית מערכת חדשה.

התוצאה: החל מ – 1997 בוטלו רשויות הניקוז הקיימות שפעלו על חלק קטן משטח המדינה, ועסקו בעיקר בתחום החקלאי והתנהלו בחיק המועצות האזוריות.

הוקמו 11 רשויות ניקוז חדשות המכסות את כל שטח המדינה תחומיהן חופפים אגני היקוות והן בעלות גודל וכושר ניהול מיטביים.

רשות ניקוז שורק לכיש – אחראית על כ – 1,500 קמ"ר בתחום הקו הירוק

הנחלים העיקריים בתחום רשות הניקוז:

• נחל לכיש
• נחל שורק
• נחל גמליאל
• נחל האלה
• נחל ברקאי
• נחל ג'וברין
• נחל תמנה
• נחל עקרון

בתחום אחריות רשות ניקוז שורק לכיש  סה"כ 29 רשויות מוניציפאליות, מהן 9 ערים, 11 מועצות אזוריות ו -9 מועצות מקומיות:

• אשדוד
• בית שמש
• יבנה
• ירושלים נס ציונה
• קרית גת
• קרית מלאכי
• ראשון לציון
• רחובות
• אבו גוש
• באר יעקב
• בני עייש
• גדרה
• גן יבנה
• מבשרת ציון
• מזכרת בתיה
• קרית יערים
• קרית עקרון
• באר טוביה
• ברנר
• גדרות
• גזר
• גן רווה
• חבל יבנה
• יואב לכיש
• מטה יהודה
• נחל שורק
• שפיר

בשנת 2003 הפכה רשות הניקוז לרשות נחל וניקוז.

העיקרון המנחה בשינוי הוא מתן אחריות לרשויות הניקוז גם על ההיבטים הנופיים, ארכיאולוגיים, אתרי מורשת, ואקולוגיה, שבתחום רצועות הנחלים.

במסגרת זו, מקדמת רשות הניקוז, בשיתוף עם הקרן לשטחים פתוחים,  תוכנית אב לשטחים פתוחים למרחב רשות הניקוז. לתקציר לחץ כאן.

פעילות רשות הניקוז מתחלקת לשלושה גורמים עיקריים:

1. בדיקה ואישור תוכניות סטטוטוריות במרחב אגן ההיקוות שורק לכיש.

בתחום זה רשות הניקוז מתייחסת לנושאים הבאים:

• שימור נגר.
• מיקום מוצאי הניקוז ונזקים העלולים להיגרם למורד התוכנית.
• כרשות נחל: פגיעה בנוף, באקולוגיה, ושיקום נזקים.

2. קידום תכניות ביוזמת רשות הניקוז.

• מניעת שיטפונות.
• תכניות אקולוגיות ונופיות לאורך הנחלים.
• שימור קרקע ומים בתחום הרשות.
• תכניות חינוכיות, בהקשר לנחלים וסביבה.

3. פתרון בעיות וגישור בין רשויות מקומיות, בתחום הניקוז.

בכל תכנית אותה מקדמת רשות הניקוז, ישולבו בנוסף על מתכנן ניקוז, גם יועץ אקולוגי, ומתכנן נופי.